5 משחקי Final Fantasy עם סיומים מושלמים
THE Final Fantasy הסדרה מלאה בדמויות בלתי נשכחות רגעים איקוניים וקצב סיפורים שקשה בראש. אבל בטווח של כמעט 40 שנה Final Fantasy רק נתן לנו קומץ סיומים שאפשר לתאר באמת כמושלם. זה לא אומר הסופים המאושרים ביותר אלא הסיומים שהרגישו נאמנים לדמויות ולסיפור של ערך מסוים.
זה גם לא אומר שפשוט דיון בסיומות על המועדף עלינו Ff משחקים מכיוון שלא מעט מהסיומות שקראנו ל- Perfect לא בדיוק מאושרות. חלקם עשויים להיקרא אפילו מחלקים. דירגנו את אלה על סמך כמה גורמים הכוללים השפעה רגשית (איך זה גרם לך להרגיש כשהקרדיטים התגלגלו) עד כמה הוא פתר את הסיפור אם הוא נשאר נאמן לדמויות של אותו משחק וכמה גדול הוא עזב - שנים ואפילו עשרות שנים אחר כך.
המאמר הבא מכיל ספוילרים עבור שונים Final Fantasy סיום משחק.
5 Final Fantasy 6 (1994)
התנגשות בין אנטגוניסט בלתי נשכח לבין צוות שורש
Final Fantasy 6 הוא אחד הרשומות הטובות ביותר בזכיינית וסיוםו מרגיש טוב להפליא. באמצעות הפסדים הרסניים והפתעתו באמצע המשחק בכך שהבחור הרע 'ינצח' יש כל כך הרבה מה לאהוב כאן. טרה היא בקלות אחת Final Fantasy הגיבורים הזכורים ביותר והקאסט הוא בהחלט אחד לשרש אליו.
ואז יש Kefka - אחד הגדולים ביותר Final Fantasy נבלים בכל הזמנים. בואו נודה בזה: להציל את העולם מליצן שד מגלומני זה פשוט מתגמל במיוחד. טרה זוכה לחיות שהיא הדובדבן על העוגה למרות FF6 הסיום הוא מריר. אספרים וקסמים נעלמים אך העולם מרפא.
זה סוג של סיום אמיתי מאוזן שהופך את זה פנימה FF6 כל כך מושלם. זה לא סוף טוב של 100% אבל זו רזולוציה שמרגישה שלמה. וזה שגם שחקנים יכולים להרגיש טוב.
4 Final Fantasy 12 (2006)
מסקנה אפית למשחק אפי
Final Fantasy 12 היא יצירת מופת. הסדרה מעולם לא הרגישה כל כך כמו תערובת מושלמת של מלחמת הכוכבים וכן משחקי הכס כמו שזה קורה FF12 ו זה משחק מאסיבי שמשתרע על מדינות עם אינספור סצינות של דיאלוג פוליטי שנקבעו עם קרבות ספינת אוויר אפיים. יש לו גם אחד הסיומים המאושרים ביותר בכל הזיכיון.
הבעיה היא שהכל נגמר קצת מסודר מדי. צוות הליבה נותר ללא פגע, עולה על כס המלוכה באש מחזיר את מקומו כמו האביר הנאמן וכל השאר הולכים להיות שודדי שמיים (וכן יש סרט המשך לזה). זו מסקנה מעט צפויה למרות פיתולים בסיפור לאורך הדרך.
עם זאת הכל אפי אובייקטיבי ומדהים. מהרגע שוין עובר את מצב האלק המלא ועד הפדיון קורע הלב של גבראנט קשת הרגעים האחרונים של Final Fantasy 12 פשוט טובים מכדי להתעלם מהם. ואז יש את קרבות ספינות האוויר והרגע בו אתה חושב שאחד מחבריכם האהובים הקריב את הקורבן האולטימטיבי רק כדי לראות אותם חיים באורח פלא. זה רגע שכדאי להריע לו.
FF12 מכניקת הלחימה והמשחק עשויה להיות מחולקת אבל אין ספק כי הדמויות והסיפור הם נשגבים. הסוף ל Final Fantasy 12 הוא מושלם בגלל כמה טוב הוא פותר את מספר המשנה של מספר המשנה שלה, וזה לא הישג קל בהתחשב עד כמה המשחק מסיבי. הוסף לזה את העובדה שההחלטות מספקות בעיקר וזה שווה לאחד הגדולים ביותר Final Fantasy סיום אי פעם.
3 Final Fantasy 7 (1997)
ערך איקוני עם סיום איקוני
עשרות שנים אחר כך Final Fantasy 7 עדיין מוחזק בהערכה גבוהה להפליא. זה היה רגע פרשת מים לזכיינית וזה עזר לפופולרי את ז'אנר ה- RPG במערב. אין להכחיש את ההשפעות ההיסטוריות והתרבותיות שלה וסופו הוא ללא ספק אחד הזכורים ביותר.
THE למוזיקה בלבד יש מורשת מתמשכת משלה וספירוט הוא איקוני בערך כמו שהוא מגיע כשמדובר בנבלים. קדוש מול מטאור. ענן והמסיבה מול ספירוט בטוח יותר. וזמן קופץ לעתיד שמראה את העולם הריפוי וה- XIII האדום משגשג. פשוט כל כך הרבה קורה כאן והכל מצוין.
ספר כוח 5
אם בכלל ההיבט האחד FF7 הסיום הולך נגד זה שזה לא החלק שרוב האנשים זוכרים. זה משחק איקוני עם סיום איקוני אבל הרגע האייקוני ביותר קורה הרבה יותר מוקדם (בדיסק 1 לא פחות) כאשר ספירות הורגת את אייריס (Aerith בגרסאות מאוחרות יותר). אם שיחקת FF7 ושכחת את כל השאר שאתה עדיין זוכר את הרגע הזה וזו הסיבה שהסיום מרגיש מְעַט פחות משפיע.
בלי קשר FF7 הסיום מושלם בגלל האופן בו הוא פותר הכל ומאפשר לדמויות שלו לצמוח. זה גם אורז אגרוף רגשי וזו הסיבה שהסיום נשאר איתך הרבה אחרי שהנחת את המשחק.
2 Final Fantasy 9 (2000)
סיום מריר ומרגש למשחק ה- FF הקיומי ביותר
Final Fantasy 9 יכול להיות פשוט טוֹב בִּיוֹתֵר Final Fantasy מִשְׂחָק ויוי יכול להיות פשוט הטוב ביותר Final Fantasy אופי אבל FF9 הסיום הוא פשוט מעט ביישן להיות המושלם ביותר בסדרה כולה. היה איזה נושא כבד לאורך כל הדרך FF9 משחק שלא נרתע מאקזיסטנציאליזם (או ניהיליזם לצורך העניין) והסיום של המשחק נופל בצורה מושלמת בהתאם לנושאים האלה.
זידאן ופגיון מוצאים זה את זה סוף סוף אבל לא כולם מקבלים סוף כל כך טוב. אתה כמעט מרגיש רע בגלל שניצח את קוג'ה שאולי פשוט הנבל האנושי ביותר של הסדרה. וברגעי הסגירה של המשחק אנו רואים צאצאי ויוי - דמות שחששה ממוות והטילה ספק במורשת שהוא עשוי להשאיר אחריה - בסצנה שהיא התמצית של מריר.
FF9 לסיום יש משקל רגשי אמיתי ולא רק בגלל שזה נתן לנו דמויות ונבלים בעומק אמיתי. ההימור מרגישים אמיתיים ותהיה על קצה המושב שלך מנסה לנחש איך הכל מסתדר.
1 Final Fantasy 10 (2001)
לא סוף טוב אבל מושלם
זכרו - סיום מושלם לא אומר מאושר. זה בהחלט המקרה עם Final Fantasy 10 שאולי יש פשוט אחד הפיתולים הגדולים ביותר והסיומות העצובות ביותר בכל ההיסטוריה של הסדרה. הכוונה הרגשית בלבד תדבק איתך הרבה זמן.
כן טדוס הוא חלום של הפייט שפירושו שהוא ייעלם ברגע שהגיבורים שלנו מצילים ספיר. זה מספיק עצוב לראות את אורון הולך אבל אחרי שעות של צפייה בתינוס ויונה מתאהבים זה שובע לב לראות אותם יתפרקו. אנו מעזים לא לקרוע כשאתה צופה ברגעים האחרונים של המשחק שבהם טדוס מחבק את יונה כשהוא נעלם.
יש סיבה FF10 הרומנטיקה הייתה חלק מרכזי ממורשת המשחק ויש סיבה שרבים מעריצים שוקלים FF10 להיות הטוב ביותר. ובאמת שהכל מסתכם בסיום הזה.
Final Fantasy 10 הסוף כבר היה טוב. הטוויסט שג'כט הוא החטא שאורון ייעלם והאמת שמאחורי יו יבון הרגישה שהמשחק פשוט מופיע כל הזמן. וכשזה נערם על המשקל הרגשי של טדוס ויונה שנפרד הוא חותם את העסקה על כך שהוא Final Fantasy הסיום המושלם ביותר.
יש סיבה FF10 הרומנטיקה הייתה חלק מרכזי ממורשת המשחק ויש סיבה שרבים מעריצים שוקלים FF10 להיות הטוב ביותר. ובאמת שהכל מסתכם בסיום הזה. לא רק בפנים Final Fantasy אבל ככל שהסופי בכל מדיום הולכים זה לא משתפר הרבה יותר מזה.
