הדרמה הרפואית שוברת השיא של פוקס שואלת את היהדותו של ד"ר רובי בפיט
דוק מתרכז בהחלמתו של ד"ר איימי לארסן. הפגיעה המוחית הטראומטית של איימי מכניסה אותה למצב ייחודי אך דוק עונה 1 הציבה רופא נוסף במצב דיוטי עוד יותר. ברור שבעלה לשעבר של איימי ובתה מושפעים מאובדן הזיכרון של איימי, אך ד"ר ג'ייק הלר נאלץ להסתיר את שברון הלב שלו.
ג'ייק ואיימי החלו במערכת יחסים לא חוקית אך משמעותית כמה חודשים לפני התאונה שלה, אך כאשר איימי מעירה את כל הזיכרונות מג'ייק נמחקים. איימי מוצאת את דרכה חזרה לג'ייק, אך לאחר שהוא עדים לאיימי מנשקת את בעלה לשעבר מעמד היחסים ביניהם הוא אחד השאלות הרבות שלא נענו מ דוק עונה 1 ו
ג'ייק הוא התושב הראשי הקבוע האמפתי התומך. הסדרה התייחסה למורשת היהודית של ג'ייק בעונה 1 אך דוק עונה 2 בכורה מכפיל את זה - תוך שימוש באמונותיו הדתיות כמפתח להבטחת תרומת איברים ביקורתיים. הרגע הזה מהדהד מאוד את ד"ר רובי פונה ליהדות לנוחות ב הפיט ו
ג'ייק הלר משתמש באמונתו היהודית לנוחות ממש כמו ד"ר רובי של פיט
איך דוק והפיט מאזן זהות יהודית ללא סטריאוטיפים
איימי נלחמת כדי להחזיק מטופל בחיים תחת אקדח באקדח ב דוק בכורה של עונה 1 אבל ג'ייק עושה משהו עדין באותה מידה: לשכנע משפחה לתרום את ליבו של בנו הצעיר שנפטר לאחרונה. ג'ייק מבחין שהמשפחה לובשת את שרשראות הצלב שלהם וג'ייק נוגע בשרשרת הצ'אי (החיים) שתמיד לבש.
ג'ייק משתמש ברוחניות כגשר כדי להגיע למשפחה במשבר. הבכורה בעונה הייתה כאוטית ומלחיצה אך רגע ההפוגה הזה היה נדיר - מופע שקט יפהפה של חיבור אנושי. כיהודי בעצמי זה כל כך משמעותי לראות את הדמיון בדת המודגשת במקום ההבדלים.
ב הפיט נוח ווייל מגלם את ד"ר רובי. ווייל התייחס לראיונות עד כמה היה זה משמעותי לשחק דמות יהודית. לג'ייק תמיד יש את שרשרת הצ'אי שלו וד"ר רובי לובש את שרשרת מגן דייוויד (או כוכב דייוויד) בעצמו.
ב הפיט עונה 1 פרק 14 ד"ר רובי מגיע לנקודת השבירה שלו במהלך אירוע נפגעים המוני. רובי מוצא חדר ריק ומתמוטט בבכי חוזר על השמה - התפילה היהודית המרכזית הבסיסית ביותר - שוב ושוב כדי לנחם את עצמו.
ישנן דרכים עצומות יותר לאותת על זהותה היהודית של הדמות - מישהו יכול היה להציל באופן מחודד את רובי כריך כשר - אבל אם זה יהיה חלק לא מדובר בדמות אהובה מרגיש יותר מציאותי. זו אותה הרגשה שהייתה לי כשג'ייק הציע לאיימי מצח דוק עונה 1 - רק חלק שזור באופן טבעי שזור באופן טבעי של דמות מורכבת.
איך דוק והפיט עושים ייצוג יהודי טוב יותר בתקשורת
הרגלים רעים של DOC & The Pitt Break TV עם ייצוג יהודי שמרגיש אמיתי
ייצוג יהודי בתקשורת יכול להרגיש כמו מטוטלת שמתנדנדת בין יותר מדי ולא מספיק. זו הסיבה שזה מרגש לראות מופעים כמו דוק וכן הפיט להכות את האיזון הנכון. דמויות כמו ד"ר רובי וד"ר ג'ייק הלר הן יהודיות אבל זהות זו לא מגדירה כל רגע בחייהם.
זה קיים ברקע המעצב את מי שהם בלי להיות סיפור העלילה היחיד שלהם. זה מרענן בהשוואה למופעים כמו אף אחד לא רוצה את זה שעמד בפני ביקורת מנשים יהודיות שנשענו לסטראוטיפים שטוחים.
במשפחתי שלי יש חלוקת דורות לגבי אופן שקיבלנו את סדרת הלהיטים של נטפליקס. כאלפי שנה צעירים יותר אני מוצא את זה מגביל כאשר כל מה שקשור לזהות של דמות קשור לרוחניות שלהם מכיוון שלא כך רוב האנשים אני מכיר דת.
יחד עם זאת אני לא רוצה דמויות כל כך יהודיות באופן נומינלי שאנו שוכחים את המורשת שלהם לגמרי - חברים רחל גרין עולה בראש. אני גם לא רוצה שיהדות תהיה סתם בדיחה כמו בכל פעם שהווארד וולוביץ הורה בהחלט לשרימפס עטוף בייקון. תיאוריית המפץ הגדול ו
מה מרגש אותי הפיט וכן דוק עד כמה הם מציגים בחמלה זהות יהודית כקטע אחד של תמונה עשירה יותר. רובי וג'ייק פונים ליהדות ברגעים של משבר - מראה כי אמונתם אינה מוזר דמות אלא מקור לחוסן. סוג זה של סיפורים נותן לי תקווה.
