אם אתה חושב One-Punch Man S3 גרוע, חכה עד שתראה את 10 אסונות האנימה האלה
הציפייה סביב סרטי המשך של אנימה בפרופיל גבוה לעתים קרובות מוביל לדיונים מקוטבים לגבי איכות האנימציה ונאמנות הסיפור. בדרך כלל כאשר זיכיון אהוב מכריז על המשך של אנימה שהתקבלה היטב, ההתרגשות הקולקטיבית של המעריצים יוצרת סביבה שבה יש לעמוד בציפיות גבוהות עם מצוינות. מסתכל על One-Punch Man's ביצועים עצומים נוכחיים לא קשה להבין מדוע.
אולם ה-O ne-פאנץ' מן תגובה נגדית אינה אלא קצה קרחון. תעשיית האנימה הולידה התמוטטות ייצור אמיתיים ששינו לחלוטין את מורשת האנימה שלהם. כתוצאה מכך סדרות אלו לצד One-Punch Man's העונה השלישית מייצגת את הקרקעית המוחלטת של העיבוד המשמשת כסיפורי אזהרה שגורמים למחלוקות מודרניות להיראות טריוויאליות בהשוואה.
עדיפות ביצת פלא
איי אוטו היא מתבגרת מתבודדת שנאבקת בהתאבדות של חברתה הטובה קויטו. קול מוזר מוביל אותה לארקייד ריק שבו היא קונה ביצת פלא. כשזה נסדק מופיעה בחורה שזקוקה להצלה מיצורי סיוט שעוצבו על ידי טראומה אמיתית. הפרקים המוקדמים מרגישים נועזים וחדים מבחינה רגשית.
העולם החלומי מתמודד עם תקיפה בריונית ופגיעה עצמית עם אנימציה מרשימה ודמויות אמינות מבולגנת. לרגע הסדרה מגלמת את הפוטנציאל להגיע לדרגות הקלאסיקות. כל הצלה מרגישה אישית ולסיפור הסיפור יש משקל אמיתי.
ואז הכל קורס. בעיות הפקה הורסות את הקצב והספיישל המאוחר לא מצליח לענות על השאלה המרכזית סביב קויטו. במקום זאת הוא זורק פיתולי מדע בדיוני מעורפלים ועולמות מקבילים והגרעין הרגשי נעלם. ההצגה מסתיימת בתחושה לא גמורה ומאכזבת עמוקות.
מי הורג את ג'ון וויק
גיביאטה
סמוראי בשם Sensui Kanzaki ונינג'ה בשם Kenroku Sanada נמשכים לשנת 2030. וירוס בשם Gibia הופך אנשים למפלצות והם נוסעים עם רופא וילדה בחיפוש אחר תרופה. זה נשמע כמו כיף עיסתי עם יצורים מוזרים.
במקום זה מתפרק. האנימציה נוקשה ולעתים קרובות נראית לא גמורה. למפלצות אין מרקם ולכן לכל קרב יש אפקט חסר משקל כי סצנות גולשות ללא אנרגיה. הסיפור נמשך עם רעיונות עייפים והגורמים למריבות של הדמויות אובדות בנרטיב.
שום דבר לא מתחבר. צוות השחקנים מרגיש ריק והפעולה אף פעם לא נוחתת. גיביאטה נזכר רק בגלל שהוא רע להחריד. היא מהווה דוגמה מושלמת לאופן שבו סדרת אקשן יכולה לקרוס כששום דבר לא עובד על המסך.
הכפר האבוד (מאייגה)
אוטובוס עמוס בשלושים אנשים נוסע לכפר ננאקי, מקום המוכר בעיקר באמצעות שמועות. Mitsumune רוצה מרחק מהבית בעוד שמסאקי נושא סודות שלעולם לא יושבים כמו שצריך. הכפר שהם מוצאים ריק אך כולם מתחילים לראות את הפחדים האישיים שלהם מתגבשים סביבם.
בשלב מוקדם הסדרה משתלבת בצורה חלקה אימה הישרדותית עם תעלומת שריפה איטית יצירת מצב רוח מתוח. גם החזיונות המשתנים מרמזים על סיפור שמוכן לחקור לחץ טראומה ואת הדרך שבה קבוצה יכולה להתפרק כששום דבר לא מרגיש בטוח.
למרבה הצער ההבטחה הזו חומקת מהר. מלבד הצגת צוות גדול מדי, הטון קופץ בין דרמה כבדה לקומדיה שלא במקומה. לבסוף כשההסברים מגיעים הם מגיעים דרך שיחות ארוכות ולא מתח אמיתי. המסקנה נוחתת רכה ומפוזרת ומשאירה את רעיון הליבה ללא משקל.
Hellsing (סדרת טלוויזיה 2001)
ארגון הלסינג נלחם באיומים על טבעיים ברחבי בריטניה בהסתמך על אלוקארד כדי לקרוע כל דבר שמסכן את המדינה. פקודות אינטגרה מהצללים וסרס ויקטוריה נכנסת בתור בת הזוג החדשה של אלוקארד שעדיין מסתגלת לחיים כערפד. הפרקים המוקדמים בונים מצב רוח גותי חד באמצעות פעולה ספוגת דם והאיום הרגוע של אלוקארד לשאת את הסיפור.
העלילה נסחפת ברגע שהיא מתפצלת מחומר המקור. כשהמנגה לא הסתיימה, האנימה מציגה גלישה בסתר במקום שהמייג'ור מותיר את הסכסוך הראשי ללא כוח אמיתי. המעקף מחליש את המתח ומפשיט את החוטים הפוליטיים והאידיאולוגיים הגדולים יותר שמגדירים את היצירה המקורית.
האנימציה של גונזו מראה את גילה. התנועה מרגישה נוקשה הפעולה חסרת משקל והאמנות מעבירה רק לעתים רחוקות את האכזריות שהסיפור דורש. לעומת Hellsing Ultimate או המנגה הגרסה הזו היא סגנון דק ומציע ללא השפעה מתמשכת.
דרגון בול סופר
גוקו מנסה להתמקם בחיי החווה אחרי מג'ין בו, אבל Beerus מגיע לחפש אלוהים סופר סאיין. מכאן ואילך הסיפור מתרחב במהירות ומציג טורנירים וצורות חדשות של יקומים. לרגע זה מרגיש כמו כאוס אקירה טוריאמה הקלאסי שחוזר במלוא עוצמתו עד שהוא הולך דרומה.
הפרקים המוקדמים קשים. קשתות קרב האלים והתחייה חוזרות על הסרטים עם אנימציה חלשה יותר וקצב איטי יותר. פרק 5 הפך לשמצה בפנים מעוותות ובפעולה חסרת חיים, שהדגישו את חוסר העקביות החזותית בין סוּפֶּר ו דרגון בול זי .
מתי תצא עונה 3 של ג'יני וג'ורג'יה
הסדרה מוצאת בסופו של דבר ביטחון במהלך טורניר הכוח. ההימור עולה הקרבות מתחדדים והאנימציה משתפרת. גוקו מול ג'ירן מספקים השפעה אמיתית והדינמיקה הקבוצתית מחזירה את הקשת לחיים. דרגון בול סופר בסופו של דבר לא אחיד אבל זה עדיין מספק רגעים בלתי נשכחים.
שבעת חטאי המוות (עונות 3 ו-4)
בזמן שמליודס והאבירים נלחמים בעשרת הדיברות הם לומדים יותר על מלחמת הקודש והקללה שקושרת את מליודאס ואליזבת. הסיפור מגדיר קרבות שדים עזים והיסטוריה קבורה מזמן במטרה לתמורה גדולה שהיא בו זמנית רגשית ובקנה מידה גדול.
כמה פרקים של ג'ק ריאן עונה 4
המעבר מ-A One Pictures לסטודיו דין ומארווי ג'ק שולח את ההפקה לירידה תלולה. איכות האנימציה יורדת מהר. קווים מאבדים פרטים תנועת הופך נוקשה ועימותים גדולים מאבדים כל תחושת כוח. פעימות רגשיות שצריכות לנחות עם משקל אמיתי מרגישות איטיות ומרוקנות מאנרגיה.
הנפילה הופכת ברורה במהלך מליודאס ואסקנור מתנגשים . הגרפיקה ממוטטת, התנועה בקושי מחזיקה יחד והצנזורה הלבנה הבוהקת מסיחה את הדעת מהכל. מאותה נקודה העונה אף פעם לא מתאוששת. סיפור בעל פוטנציאל לעמוד כנקודת ציון פנטזיה שוקע לכישלון מתסכל וניתן להימנע ממנו.
Tokyo Ghoul √A
עונה ראשונה מסתיימת עם קאנקי שורד עינויים שערו הופך לבן והלך הרוח שלו משתנה. הוא מקבל את היותו גס רוח שמכין את הבמה למבט מעמיק יותר על זהותו ונאמנותו. המנגה חוקרת את זה במלואו אבל האנימה מתרחקת מהנתיב הזה ומחלישה את הבסיס.
בעונה השנייה העיבוד משמיט קווי עלילה מרכזיים ומכניס את קאנקי לעץ האוגירי ללא סיבה מוצדקת. אישיותו דועכת קולו כמעט נעלמת והסיפור מאבד את הקונפליקט שהניע אותו פעם; הסרת רגעים משמעותיים מחלישה את הנושאים והופכת את היקום לפחות מוגדר.
העונה מסתיימת כשקאנקי נושא את הסתר ברחבי העיר ההרוסה ברצף ששואף להשפעה רגשית אך חסר את המשקל הסיפורי לגבות זאת. הרגע מתמוטט. התוצאה היא עונה שמבלבלת עולים חדשים תוך תסכול של עוקבים ותיקים.
זרוע לשעבר
אקירה נאטסום שחוששת מטכנולוגיה מתה בתאונה ומתעוררת כ-AI עם נשק שנקרא Ex Arm. הוא מצטרף ליחידה משטרתית שרוצה לחשוף את עברו תוך עצירת זרועות לשעבר אחרות. על הנייר להתקנה יש אנרגיה ומקום סיפור סייברפאנק מוצק מלא מתח והמצאה.
ההפקה הורסת כל פוטנציאל. הסדרה משתמשת בדגמי מחשב קשיחים הממוקמים על רקעים שטוחים שלעולם אינם תואמים. דמויות נסחפות במקום להזיז את הבעותיהן בקושי נרשמות ובניית העולם לא הושלמה. סצנות אקשן מתפרקות לצילומים לא ברורים ללא תחושת תנועה או השפעה.
מתי אווטאר 3 יוצא
הכשלים החזותיים מטביעים את העלילה והופכים פעימות רגשיות לרגעים מביכים. ככל שההצגה מגיעה יותר לכוח המשיכה כך היא הופכת למטופשת יותר. אקס זרוע בסופו של דבר נזכר רק כמקרה בוחן מה יכול להשתבש באנימציה.
ארץ לעולם לא המובטחת (עונה 2)
אמה ריי והשאר בורחים מבית גרייס פילד וצוללים לתוך יער מלא בשדים שבו הישרדות הופכת לעדיפות היחידה. העט המקודד של ויליאם מינרווה מנחה את הקבוצה לעבר עולם גדול יותר בעלי ברית חדשים ומשימה לעצב מחדש את גורלו של כל ילד שעדיין לכוד במערכת. העונה השנייה נוטש את הבסיס שפעם הפך את הסיפור לחד כל כך. קשת בריכת גולדי מעולם לא הותאמה דמויות מפתח לעולם לא מופיעות וקווי עלילה שלמים מדלגים. עם כל כך הרבה הסרה ההימור נעשה מעורפל ההיגיון נחלש והמתח המוסרי שייחד את הסדרה נעלם.
הגמר ממהר לעבור גילויים גדולים עם מצגת שקוראת יותר כמו בקרת נזקים מאשר סיפור סיפורים. פיתולים יורדים במשקל כשהקצב מתמוטט וכל העונה נוחתת כעבודת טלאים לא גמורה. מה שהיה צריך להיות אבולוציה טבעית הופך במקום מעקף מאכזב.
Berserk (2016)
ה-2016 מטורף אנימה טובל את הקרביים בסיוט כשהסייף השחור צד וסימן בזמן שגריפית' מחפש את קאסקה. הדמויות החדשות איסידרו פרנסה וסרפיקו מוסיפות לכאוס שמרובד על הכאב המתמשך של קשת ההרשעה. קו העלילה מכוון למאבק נואש גולמי בהישרדות ואמונה.
הסדרה מתקשה מבחינה ויזואלית. אנימציה מסורתית מכוסה ב-CGI מביך; המצלמה זזה ברציפות וקטעי הפעולה מטושטשים וחסרי בהירות וכוח. הבעיה מחמירה בגלל עיצוב סאונד לקוי. עם Dragon Slayer Guts עושה נדנדות חלולות שנשמעות יותר כמו פגיעה במחבת מאשר ניפוץ פלדה.
הדרמה מתערערת עוד יותר על ידי עבודת סאונד תת-מדית. זה נשמע יותר כמו מכת פאן קלה מאשר מכה קטלנית בזמן ש-Guts מניף את Dragon Slayer. המעריצים עדיין מחכים לעיבוד נאמן כי אף אחד מההיבטים המרתקים של הסיפור לא מגיע למסך הגדול.
