האם אלאדין היה ערבי, הודי או סיני במקור?

עם

אחת ההכרזות הגדולות ביותר שיצאו מ-D23 הייתה החדשות שגיא ריצ'י הוביל את ההובלה שלו בלייב אקשן אלאדין סרט. הספקולציות לגבי הליהוק של וויל סמית' לתפקיד הג'יני אושרו, ואחרי חודשים של אודישנים, שהתקיימו ברחבי העולם, מילאו את ראשיהם של אלאדין והנסיכה יסמין על ידי השחקן המצרי-קנדי המעט ידוע מנה מסעוד פאוור ריינג'רס כוכבת נעמי סקוט.

באופן לא מפתיע, הייתה תגובה של מדיה חברתית על הליהוק, בעיקר קשורה לליהוקה של יסמין (סקוט הוא חצי לבן, חצי הודי). זה היה בגלל שדיסני הוציאה קריאת ליהוק עולמית לצעירים וצעירות ממוצא מזרח תיכוני או הודי להיבחן לתפקידים של אלאדין ויסמין, עם יותר מ-2,000 אנשים שהגישו מועמדות, ולמרות שלסקוט יש מורשת גוג'ראטית, היא, מבחינה אסתטית. , כנראה השחקן הלא לבן הכי לבן שהם יכלו ללהק.

בחירת הליהוק צוינה כדוגמה האחרונה לקולוריזם של תעשיית הקולנוע - סוג של דעות קדומות שבהן מתעלמים שחקנים ובמיוחד שחקניות צבעוניות בעלות גוון עור כהה יותר ומופיעות פחות על המסך מאשר אלו בעלות גוון עור בהיר יותר. אפשר להבין, אם כן, שחובבי צבע רבים התאכזבו מהליהוק של יסמין, כשהם ראו את הלייב-אקשן אלאדין הסרט לא רק כהזדמנות לייצוג לא לבן על המסך, אלא גם לייצג אסתטיקה אתנית אותנטית לעולם הערבי שהאגרבה הבדיונית מתרחשת בה ובהשראתו. הליהוק של סקוט לא בדיוק תומך ברעיון הזה מכיוון שבניגוד לנסיכה יסמין, היא מעורבת, בעלת עור בהיר ובעלת מוצא הודי ולא ערבי. עם זאת, נקודה אחרונה זו אינה נקייה לחלוטין כמו המקור אלאדין הסיפור אינו לגמרי סיפור מזרח תיכוני, ומעלה את השאלה: האם אלדין והנסיכה יסמין צריכים להיות ערבים, הודיים או סיניים?

אלאדין הופיע לראשונה ב אלף לילה ולילה , אוסף מפורסם של סיפורי עם מזרח תיכוניים מתקופת הזהב האסלאמית (בין המאה ה-8 למאה ה-13) שתורגם לראשונה לאנגלית, ושם שונה ל- לילות ערב , למעלה מ-400 שנה מאוחר יותר. הסיפורים אינם רק סיפורים ערביים, אלא יש להם שורשים גם בפולקלור והספרות הפרסית, המסופוטמית, ההודית, היהודית והמצרית. סיפור המנורה המופלאה של אלאדין אפילו לא הופיע באוסף עד שהמתרגם הצרפתי אנטואן גלנד הוסיף אותו בשנת 1710. על פי יומניו של גאלנד, הוא שמע את הסיפור מפי מלומד סורי בחאלב - אך איש לא הצליח למצוא. מקור ערבי מקורי עבורו.

סיפורו של גאלנד אפילו לא מתרחש במזרח התיכון - הוא למעשה מתרחש בעיר סינית, ואלדין אינו יתום אלא ילד סיני עני שחי עם אמו, כאשר המקום הנוסף היחיד המוזכר בסיפור הוא מגרב, צפון אפריקה , מאיפה המכשף. ההנחה של מוצא מזרח תיכוני מגיעה בעיקר משמות הדמויות, כמו הנסיכה באדרולבאדור, שפירושה בערבית ירח מלא של ירחים מלאים. הסולטן מכונה ככזה ולא במונחים סיניים כקיסר, ודמויות אחרות הן בבירור גם מוסלמיות, לא בודהיסטיות או קונפוציאניות, שכן הדיאלוג שלהן מלא בהערות מוסלמיות אדוקים ובפללות.

בעוד שהמוסלמים הסינים היו קיימים - ה-Hui הוא המפורסם ביותר, שראשיתה של דרך המשי - הגרסה של גאלנד לסיפור מעידה על המסורת האוריינטליסטית של מספרי סיפורים מערביים שרואה את השילוב של תרבויות מזרחיות מגוונות לאחד. כפי שמסביר קריסטין ר' מון ב Yellowface: יצירת הסינים במוזיקה וביצועים פופולריים אמריקאים, שנות ה-50-1920 :

אלאדין, שרוב האנשים כיום משייכים לפרס ולמזרח התיכון הודות לסרטים כמו הגנב מבגדד (1924) ואלדין של דיסני (1992), הייתה אחת ההפקות הפופולריות יותר של המאה התשע-עשרה המתרחשות בסין בגלל הרומנטיקה קו עלילה מוסרי והפוטנציאל שלו כמחזה...מלחינים וכותבי ליברית בחרו לפעמים בפרס כתפאורה לסיפור מכיוון שאלף לילה ולילה היה מאזור זה של העולם, וכמו סין, היה מרחב דמיון פופולרי עבור אמריקאים ואירופים .

המרחב הדמיוני הזה אפשר למערביים לבנים להתיימר רושם לא מציאותי ופנטסטי של תרבויות המזרח, שעבור אנשים רבים ממוצא ערבי, הודי וסיני לא בדיוק מייצג. סרט האנימציה של דיסני משנת 1992 הדמיין עיר בדיונית במזרח התיכון כדי לקבוע את סיפורה והחליף כמעט את כל שמות הדמויות המקוריים בשמות שנגנבו מהם. הגנב מבגדד , סרט נוסף המבוסס על המנורה המופלאה של אלאדין ונכתב גם על ידי יוצרי קולנוע לבנים.

משחקי דיונון עונה 2

עמוד 2: [valnet-url-page page=2 paginated=0 text='The%20Disney%20Movie']

הבמאים רון קלמנטס וג'ון מאסקר ניסחו את התסריט הראשון של האנימציה של דיסני - בהשראת התסריט של לינדה וולברטון, שהתבסס בתורו על מגרש הסיפור המקורי של כותבי המילים אלן מנקן והווארד אשמן - עם טד אליוט וטרי רוסיו שהובאו כדי לעבד את הסיפור מחדש. , הסרת דמויות מפתח ונקודות עלילה. לפיכך, 1992 אלאדין הסרט הפך אפילו יותר לסיפורת מזרחית מהסיפור המקורי, והציג עולם ערבי כפי שדמיינו שבעה סופרים אמריקאים לבנים.

הלייב אקשן הזה אלאדין הגרסה המחודשת תופקד שוב על ידי צוות לבן בעיקר של יוצרי קולנוע, כאשר ג'ון אוגוסט כותב את התסריט המקורי משחקי הכס' ונסה טיילור הביאה לשכתובים, בעוד מנקן אמור ליצור איתו שירים חדשים לה לה לנד צמד כותבי השירים פאסק ופול. נקווה שב-2017 כותבי השירים יקפידו קצת יותר על המילים של השירים; במספר הפתיחה של לילות ערב של הסרט המקורי, הליריקה 'איפה הם חותכים לך את האוזן אם הם לא אוהבים את הפנים שלך,' שונה ל 'היכן שהוא שטוח ועצום והחום עז,' לאחר תגובת נגד של הוועדה האמריקאית-ערבית נגד אפליה.

זה בגלל הגישה האוריינטליסטית הזו ל אלאדין שכמה אנשים טענו שהקהילה הערבית לא באמת צריכה לרצות ששחקנים ושחקניות ערביות ילווקו לרימייק לייב אקשן בכל מקרה. חאלד א ביידון, פרופסור חבר למשפטים באוניברסיטת דטרויט מרסי, כותב עבור אלג'זירה :

במידה מסוימת, הדרישה ללהק שחקנים ערבים לשחק את התפקידים הראשיים באלדין מסתכמת באישור לכך שאגרבה היא אכן ארץ ערבית או ייצוג מדויק של העולם הערבי. והקבלה עם זה מטילה סנקציות על שורה של סטריאוטיפים נבזיים שמתחברים ונובעים מאזור 'ברברי' מדומיין שבו 'יקצצו לך את האוזן אם הם לא יאהבו את פניך'. אגרבה אינו העולם הערבי או המוסלמי, אלא דימוי מצויר יורק של המזרח - הפקה בת מאות שנים של אקדמאים ואמנים, תקשורת חדשותית ויוצרי קולנוע, המהווה אותו ואת תושביו כמראה ההיפך מכל מה מודרני, ליברלי, מערבית.

ביידון מעלה נקודה נכונה, אבל עם כל כך מעט סרטים הוליוודיים שמציגים צוות שחקנים ערבי, הודי או סיני בלעדי, אין זה פלא שלאנשים צבעוניים היו תקוות גדולות מהלייב-אקשן אלאדין , סרט נדיר שבו יכלו לראות את עצמם מיוצגים על המסך בסרט מיינסטרים. אם הסרט של ריצ'י התבסס על הסיפור המקורי, צוות השחקנים כולו יהיה סיני - מלבד המכשף, שיהיה צפון אפריקאי - אבל כפי שאומרים שזהו גרסה מחודשת נאמן לאנימציה של דיסני, אלאדין והנסיכה יסמין באמת צריכים להיות מזרח תיכוניים או דרום אסיה, למרות שהסרט אינו תיאור אותנטי של אף תרבות.

הליהוק של סקוט, ובמידה מסוימת מסעוד, ממשיך תרבות מזרחית של ראיית אנשים צבעוניים כניתנים להחלפה, למרות הרקע האתני השונה שלהם. בשלב זה, דיסני בקושי מתכוונים לעצב מחדש. עם זאת, אנו יכולים לקוות שהכותבים מאחורי הגרסה המחודשת ינסו להיפטר אלאדין של כמה מהסטריאוטיפים היותר חסרי טעם ומיושנים שלה, ואולי לתת לנסיכה יסמין משהו לעשות מעבר להיסחפות על שטיח קסמים ולחטוף על ידי ג'אפר.